איך לתקן את היחסים כש”פגענו” בצורה מקרבת?

בתקשורת מקרבת הרבה פעמים אנחנו נימנע מ”לבקש סליחה” בצורתה הרגילה והמוכרת כי אנחנו רוצים להימנע מלהפוך אותנו או את הסביבה שלנו ל”לא בסדר” (כאילו מבקש הסליחה היה “לא בסדר”, “פגע”, התנהג בצורה “רעה” ועוד שלל מילים שיפוטיות)

אז מה את יכולה לעשות במקום? יש מילה קסומה בעיניי שמאפשרת תיקון אמיתי מהלב: הכרה!

להכיר בכך שההתנהגות שלך השפיעה על אותו אדם ועוררה בו רגש.

אלו השלבים שאני ממליצה ב”הכרה” –

1.להכיר בכך שהאדם השני כואב עכשיו ולתת שם לרגש שלדעתך הוא מרגיש. 2.להדגיש שאיכפת לך מזה שכואב לו ושחשוב לך להבין מה היה חשוב לו באותו רגע. 3.להביע חרטה (אם היא קיימת) – שימי לב שבחרטה אין האשמה. יש רק הצטערות שמשהו שעשית לא היה נעים למישהו אחר. זה לא הופך אותך ל”לא בסדר”. 4.לשתף מה את הולכת לעשות אחרת להבא כדי שלא תהיה פגיעה שוב.

לדוגמה: רונית מיהרה להסיע את הבת שלה לגן. היא מיהרה להלביש את הבת שלה ולצאת מהבית, למרות שהבת מאד לא אהבה את הבגדים שהיא בחרה לה זה הוביל לריב ורונית אמרה לבת שלה באוטו – “את כפוית טובה!”

רונית יכולה להגיד לבת שלה באותו ערב – “את ממש כועסת עכשיו, נכון? זה לא היה לך נעים בכלל שזירזתי אותך לצאת מהבית, שבחרתי לך מה ללבוש ושקראתי לך כפוית טובה. את רצית להישאר בבית ולעשות דברים בקצב שלך. אני מבינה. אני ממש עצובה מזה שלא יכולנו לעשות את זה אחרת הבוקר. להתארגן בנועם ובאיטיות ובלי לחץ. בשביל שבפעם הבאה יהיה לך יותר נעים, מה דעתך שאת תבחרי לעצמך את הבגדים בלילה לפני השינה וככה בבוקר ישר תדעי מה את לובשת?” *

הכרה נותנת וודאות לצד השני שאת איתו. שאיכפת לך. שאת עושה מאמץ כדי להבין אותו. ושהוא יכול לסמוך עליך שכל כך איכפת לך, שתעשי הכל בפעם הבאה כדי שזה לא יקרה שוב.

כתבו לי בתגובות אם יש מקרה שהייתן רוצות לדעת איך להביע בו הכרה במקום “סליחה” ?